כלים ומדיה עשירים יותר ופחות בהוראה מרחוק

כלים ומדיה עשירה יותר ופחות - מה זה אומר ואיך זה משפיע?

את הכלים והמדיות השונים אשר מאפשרים לימוד מרחוק מאפיינים לרוב על ידי שתי תכונות, האחת עושר המדיה והשנייה מידת הסינכורניות שלה (על כך תוכלו לקרוא בפירוט בעמודים למידה מרחוק מול למידה מקרוב ואיך להגביר סינכרוניות כאשר היא נפגעת בגלל המדיום?). אך מה זה בעצם אומר מדיה עשירה או עניה?

ככל שבמדיה יש יותר שפות  או ערוצים להעברה ולקליטה של מסרים היא נחשבת עשירה יותר. מפגשים פנים אל פנים למשל עשירים מאוד כיוון שערוצי התקשורת בין המוען לנמען רבים ומשמעותיים. ישנו המידע שעובר, ישנו צליל, מבע פנים, שפת גוף, ואפילו ריח. במפגשים טקסטואלים המדיה ענייה מאוד, כיוון שהתקשורת ממוקדת במעבר של המידע על גבי טקסט עם מעט סימני פיסוק.
לעושר מדיה יש משמעויות טכניות רבות. הוא שואב יותר משאבים אינטרנטיים, לרוב דורש יותר השקעה מצד יוצר התוכן ולרוב ככל שהמדיה יותר עשירה, כך יעלו מספר התקלות הטכניות שילוו את הלמידה המקוונת ואת החלפת המסרים. אך מבחינה פדגוגית, תוכנית, ככל שהמדיה עשירה יותר היא:

א. חוויתית יותר מבחינה רגשית וזהותית המוען מוסר לנמען לא רק את החומר הקונקרטי של השיעור, אלא גם יותר מידע רגשי המתבסס על סאונד, שפת גוף וכדומה. הנמען פחות מדמיין את המוען, ויותר רואה איך הוא נראה, איך זז ואיך הוא מריח או לבוש.

ב.  מאמצת יותר ודורשת יותר משאבים קוגניטיבים. ככל שהמדיה עשירה יותר, יותר מערכות במוח של הנמען פועלות כדי לקלוט את המסרים. כאשר נמען נחשף לוידאו הוא צריך גם לקלוט ויזואל ואודיו ולעבד אותם, בעוד שכאשר הוא שומע פודקאסט הוא מאמץ רק חלקים במוח שמנתחים אודיו וכשהוא קורא הוא מחבר חלקים במוח שמנתחים צלילים. לכן ככל שהמדיה עשירה יותר היא גם מעייפת יותר וכאשר היא לא מעודכנת היא מביאה יותר מהר לאיבוד קשב של הנמען. במפגש פנים אל פנים יש יכולת גדולה לשלוט בעייפות זו, ומרצים מנוסים יודעים לשמור את הקהל בקשב באופן טבעי על ידי תנועה, צליל, דיון וכדומה. הבעיה הגדולה היא שרובנו איננו שחקנים, ואין לנו מערכת הפקה הוליוודית מאחורה, ועל כן רמת הקשב של תלמידים לוידאו של המרצים נמוכה ביותר.

ג. פחות מאפשרת לנמען לברוח למסרים מתחרים אחרים, זאת בגלל התופעה של אימוץ משאבים קוגניטיבים. אנו באופן טבעי בורחים למסך שני או לרעשי רקע כאשר אנו נחשפים למסרים ממדיות עניות יותר. עולם הפודקאסטים מבוסס על הרעיון שנמעניו יוכלו לעסוק בפעילות נוספת כאשר מקשיבים לו (נהיגה, ריצה, וכדומה). אנו נוטים להיות קשובים פחות לוידאו/וידאו צ’ט ולפתח מסכים נוספים בהשוואה למפגש פנים אל פנים (לא ששם אנו חסינים מפני התופעה). רבים הם הקוראים שקוראים טקסט ומקשיבים למוזיקה באותו זמן.

מעבר למידת העושר של המדיה יש גם חשיבות למידת הסינכרוניות של המדיה

ד. בעלת מטען מידע רחב יותר לתלמיד. כאשר אנו נחשפים למסרים במדיה ענייה אוטומטית אנו משלימים את המידע החסר, אודות הרגש של המוסר, זהותו, לבושו וכדומה על ידי הדמיון והמטען שלנו. חשבו על לקרוא את “שיר על אש וקרח” בספר לעומת לצפות בסדרה “משחקי הכס”. מדיה ענייה כגון טקסט אמנם כוללת סימני פיסוק, והיום גם אימוג’ים אם עושים בהם שימוש נכון, אך היכולת להמחיש רגש, הדגשה, ציניות וכדומה מצטמצם כאשר פונים לשימוש במסירת תכנים במדיה ענייה.
לכן ככל שהמדיה עשירה יותר כך המרצה זוכה ליותר שליטה על הצורה בה חווה התלמיד את המסרים והשיעור. מדיה עשירה טובה יותר להמחשה של דברים, להצגתם בצורה טובה ולהעברת מסרים בדיוק רב יותר.
מצד שני, לפעמים רגש וזהות מבלבלים את הנמען לכן כאשר רוצים להעביר תוכן מקצועי, מבוסס מידע או הנחיות ברורות וטכניות – אין ממש יתרון לרגש ולחוויה. ולכן כאשר רוצים לייצר הנחיות לעבודה, מדריכים לתוכנה וכדומה, הרבה פעמים התבססות על מדיה עניה תשיג הישגים טובים יותר בהנחיה של התלמיד.

ה. כאשר החוויה הרגשית והתפיסתית שמעבר לתוכן עצמו היא טובה, ככל שהמדיה עשירה יותר, יש לה אפקט חיובי על הרגשות והתפיסות של התלמידים את המרצה והסיטואציה. אנשים מאמינים יותר לדובר כאשר הוא מוסר להם מסר עשיר (אנשים גם משקרים יותר ככל שהמסר הוא עני יותר). אנשים ירגישו כלפי הדובר הרבה יותר אמפתיה וחיבור אישי כאשר יקבלו ממנו מסר עשיר לעומת מסר עני. מצד שני, כאשר החוויה הרגשית והזהותית היא שלילית, ככל שהמדיה עשירה יותר השפעתה על תפיסת המרצה והסיטואציה תהייה שלילית יותר. נקודה זו גם משמעותית בהעברת תכנים בתנאי קונפליקט, כאשר מדובר במציאות נפיצה. כאשר יש קבוצות מעורבות של יהודים וערבים למשל, החלפת מסרים טקסטואלים מקצועיים וטכניים, תביא להפחתה בנפיצות (אם ישנה) ולצמצום האפקטים שיכולים להיווצר מלבוש, מבטא, וניואנסים קוליים שמלווים מפגש מבוסס וידאו או פנים אל פנים.

ו. ככל שהמדיה עשירה יותר, פוחתת היכולות של התלמיד למצוא מידע ולהעריך את חשיבות המידע עבור צרכיו. בגלל הרבה סיבות קוגניטיביות ומערכתיות קשה יותר לעשות חיפוש במידע עשיר. קשה יותר למנועי חיפוש לקרוא אותם ופונקציות כמו חיפוש שיש בטקסט הכתוב בתוכנת word או בגוגל דוקס (Google Docs) לא עובדות על מערכות וידאו, אודיו או תמונה. קריאה מבוססת סריקה בה קוראים בדילוג מכותרת לכותרת אינה יעילה במדיה עשירה ושמורה למסרים מבוססי טקסט.

 

כדאי מאוד לקרוא בעמוד איך לעבוד נכון עם מדיות עשירות ועניות בהוראה מרחוק על הדרכים בהן ניתן למקסם את היעילות של כל אחת מהמדיות השונות כדי להפוך את הלימוד למיטבי.