איך לעבוד נכון עם מדיות עשירות ועניות בהוראה מרחוק

את הכלים והמדיות השונים אשר מאפשרים לימוד מרחוק מאפיינים לרוב על ידי שתי תכונות, האחת עושר המדיה והשנייה מידת הסינכורניות שלה (על כך תוכלו לקרוא בפירוט בעמודים למידה מרחוק מול למידה מקרובאיך להגביר סינכרוניות כאשר היא נפגעת בגלל המדיום). ככל שבמדיה יש יותר שפות  או ערוצים להעברה ולקליטה של מסרים היא נחשבת עשירה יותר וככל שיש בה פחות ערוצים ושפות כך נחשבת עניה יותר. מפגש פנים אל פנים למשל הינו דוגמא למדיה עשירה, ואילו קריאת טקסט נחשבת למדיה ענייה. לכל אחת מהן יש יתרונות והן מתאימות להיבט וסוג שונה של למידה. בעמוד זה ננסה לעזור להבין איך ומתי כדאי לעבוד עם מדיה עשירה או עם מדיה עניה. מומלץ לקרוא עוד על מדיה עשירה ועניה בעמוד כלים ומדיה עשירה יותר ופחות – מה זה אומר ואיך זה משפיע.

איך עובדים נכון עם מדיות עשירות

  1. ממקדים את התכנים שעוברים במדיה עשירה לתכנים הדורשים אפקט חוויתי, זהותי, המחשתי וכדומה.
  2. עובדים איתן קצר וממוקד. ככל שהמדיה עשירה יותר עדיף לעבוד במנות קצובות, קצרות וממוקדות וכך פחות לעייף את התלמידים.
  3. עצה למתקדמים: מייצרים עבור השיעורים “מטה דאטה” או אינפורמציה מלווה. תקציר ותוכן עניינים כתוב לפודקאסט או לוידאו, יקלו מאוד על השימוש בו בעבור התלמידים.
  4. עוקבים ככל הניתן על נתוני השימוש במערכות השונות, לראות מתי אנשים נוטשים סרטון או וידאו צ’ט, לראות כמה תגובות הוא מייצר וכדומה. בהיעדר המשוב המיידי שאנו רגילים לקבל בכיתה כך נוכל לקבל אינדיקציה על אופן התקבלות השיעור אצל התלמידים.
  5. כאשר רוצים לייצר דיון משמעותי מבוסס מדיה עשירה – מומלץ לקיים אותו בקבוצות קטנות. דיונים אונליין בקבוצות גדולות פשוט לא עובדים. ההמלצה לכוון לדיון של 5-3 משתתפים או דיונים קצרים, ממוקדים ונשלטים של עד עשרה משתתפים.
  6. דואגים לעשות לתלמידים שינויים בקול, בדובר, בחזות- מה שהסטודנט רואה וכדומה. שינויים אלה נקראים מזניקי קשב אשר בעצם עוזרים לתפוס את קשב הקהל מחדש. בדיוק כמו שבכיתה אנו נעים בחלל, משנים את עוצמת הקול ומשתמשים במצגת, אנו צריכים לעשות פעולות דומות בהנחיה מבוססת מדיה עשירה, אך בצורה שמותאמת למדיום. לכן דואגים לנצל את יתרונות המדיה העשירה לטובת המחשה והבהרה. צילומי מסך, מצגות מלוות הרצאה, שילוב של סרטי וידאו ממקורות אחרים וכדומה.
  7. מתכוננים אל ההרצאה יותר טוב מבחינה תוכנית וטכנית. בודקים שכל המערכות עובדות, מתכננים את המפגש לפרטים יותר קטנים. מייצרים גיבוי מבחינת הפלטפורמות. כלומר, אם מערכת Zoom למשל לא עובדת, שולחים סרטון וידאו שהוקלט מראש עם הנחיה מילולית וכדומה

חמש דרכים לשיפור הלימוד במדיה עשירה

איך עובדים נכון עם מדיות עניות

  1. משתמשים בהן לצרכים הנכונים – למדריכים, הסברים, מפרטים וסד”פים (סדר פעולות) טכניים, ולחומרים בהיקפים נרחבים. כמו כן, משתמשים בהם כהוראות לפעילות, פרוייקט או מבחן.
  2. לא משאירים טקסט לבדו. עובדים בשילוב של המחשות ויזואוליות (תמונה), קוליות (הקלטות) או וידאו. שילוב כגון זה יכול לעזור בהעברת המסרים, לחזק חוויה כללית ורגשית, ולייצר קרבה ותחושת אנושיות בין המרצה לבין התלמידים ובין התלמידים לבין עצמם.
  3. ככל שהמדיה עניה יותר, ובכל זאת רוצים להעביר מסר בעל חשיבות רגשית או זהותית, מומלץ לשלב סממנים שעוזרים להעביר את המידע הרגשי. המבוגרים יותר עושים זאת בעזרת סימני פיסוק, ובחירת מילים במשלבים מסוימים המביעות עוצמות, חשיבות, אירוניה וכדומה. הצעירים היום עושים זאת על ידי שימוש באימוג’ים.
  4. למתקדמים, רצוי לנצל במדיות העניות בלמידה מרחוק את היכולות והמאפיינים של תוכן דיגיטלי בצורה הטובה ביותר. שילוב של לינקים פנימיים, תוכן שאפשר לעבור בו בלחיצה, שילוב של תמונות, סידור פנימי של כותרות וכדומה.

שלוש דרכים לשיפור העבודה עם מדיות עניות

מאוד מומלץ לקרוא עוד על הבחירה במדיות שונות בעמוד איך לבחור את המדיה והפלטפורמה הנכונה להוראה מרחוק שכן ניתן לשלב ולהשתמש ביתרונות של כל מדיה, עשירה או סינכרונית יותר ופחות, לטובת המטרות והמטלות השונות בקורס.