התמודדות בעלי עסקים קטנים עם משבר הקורונה וקבלת תמיכה מהקהילה והמשפחה

עמוד זה מביא את תוצאות סקר ההתמודדות של עסקים קטנים עם משבר הקורונה בהיבט התמיכה הקהילתית והמפשחתית והשפעתה על התמודדות היזמים עם המשבר. כמו כן מועלות המלצות להיעזרות בתמיכה ברמות שונות, החל מרמת היזמת ועד הרמה המדינית.

סקירה כללית

מצב השוק בקורנה לא טוב בלשון המעטה, הוא עוד יותר קשה כאשר מדובר בעסקים קטנים (82% מהעסקים שנסגרו עד כה, הם עסקים קטנים)1.

על הסקר ענו 152 עונים, כולם בעלי עסקים קטנים. 97 מהדרום, 50 מהמרכז, ועוד חמישה מאזורים אחרים בארץ. 47 גברים 105 נשים. כולם יזמים – של עסקים קטנים וזעירים. 40% מהעסקים שהעסיקו עובדים לפני המשבר, לא העסיקו עובדים בזמן המענה לסקר.

היו כמה בודדים שחוו צמיחה בזמן הקורונה,

רק 10% מהעסקים נשארו יציבים מבחינת הכנסות

46% מהעסקים חוו ירידה של עד 50% מההכנסות שלהם

22% חוו ירידה של מעל 50%

17% חוו עצירה של הכנסות או סגירה של העסק

השפעת הקורונה על הכנסות העסק כפי שעלתה מהסקר

קבלת תמיכה מהקהילה והמשפחה

ההשפעה של תמיכה קהילתית לסיכוי ההצלחה של עסק באופן כללי2 היא דבר מוכר. קיימים גם ממצאים הממחישים את החשיבות של התמיכה קהילתית ביציאה של עסק קטן ביציאה ממשברים3.

Prev 1 of 1 Next
Prev 1 of 1 Next

התמודדות בעלי עסקים עם הקורונה – חשיבות תמיכה קהילתית ומשפחתית

המחקר שלנו המחיש שהתמיכה הקהילתית היא נושא חשוב מאוד ליזמים על מנת לחצות את משבר הקורונה.

בשלב ראשון בראיונות שערכנו זיהינו שני טיפוסים של יזמים שתחלקנו בניהם בתשובות לשאלה האם ואיזו תמיכה הם קבלו מהקהילה / משפחה: יזמים שלא קיבלו תמיכה בכלל והסבירו הסברים כמו:

אני לא מקבלת, טיפוס שלא מבקש תמיכה. אם הייתי מקבלת סיוע זה היה מעביר לי את הזמן הנוכחי יותר טוב, אני לא מסוגלת לבקש עזרה מאנשים פרטיים..“.

לא קבלתי תמיכה כלכלית. או תמיכה חברותית

מצד שני היו יזמים רבים (מרבית היזמים) שביטאו שקבלו תמיכה בעיקר מוראלית, ומקצועית. למשל:

כן, יש קבוצה של בנות בתחום הציפורניים שמעלות טיפים וכולן באותו המצב זה מעודד ועוזר. כמובן גם התייעצתי עם המשפחה שלי וזה עזר מאוד

התמיכה מאוד מאוד חשובה, אם לא היה לי את המשפחה שלי הייתי סוגרת את העסק מזמן. הם תומכים אישית, כלכלית נפשית. מאוד מאוד עוזר לי.

קבלתי תמיכה אישית וחברית ולא פחות מכספית, מעודד לדעת שיש עוד אנשים במצב הזה. תמיכה כללית, מילולית ונפשית מסייעת הרבה בתקופה הזאת.

מניתוח מילולי ראשוני שנעשה בימים אלו – אנו רואים ומזהים שהמרואיינים שדיווחו על קבלת תמיכה מהמשפחה או מקהילה – נטו יותר להשתמש במילים חיוביות לגבי עתיד העסק שלהם, והציגו יותר פעילות – אך כדי לברר את הדברים בדקנו את הדברים גם בסקר (ראו פירוט בחלק הכללי).

המדידה הייתה על פי הסכמה של 1-7 של המשיבים (1= תמיכה נמוכה, 7= תמיכה גבוהה) עם האמירות הבאות שהתבססו על התמיכות שצויינו בראיונות המשיבים ומתייחסות הן לקבלת תמיכה כספית, הן לקבלת תמיכה מוראלית הן לעזרה בהתמודדות עם החיים האישים והן קבלת יעוץ ועזרה מקצועית: קיבלתי תמיכה כלכלית של הלוואות או מענקים ממשפחתי. קיבלתי תמיכה מורלית מהמשפחה או מהקהילה שלי, קבלתי תמיכה משפחתית או קהילתית כדי להתמודד עם מגבלות אישיות בתקופת הקורונה (עזרה במציאת פתרון לילדים, עזרה בהתמודדות עם בירוקרטיה וכדומה). קבלתי ייעוץ מקצועי או תמיכה מקצועית על ידי הקהילה או המשפחה שלי, שנועדו לעזור לי להתמודד עם המצב (ייעוץ כלכלי, ייעוץ מס, ייעוץ לקבלת מענק, עזר ( std=1.4, m=3.9). , )=.72α(

הממצאים הראו שיזמים בעלי חוסן כלכלי משמעותי יותר (r=1.7 P<0.05), ויזמים החברים בקהילה עם חוסן משמעותי יותר (r=5.65 P<0.01) – זוכים ליותר תמיכה.

מה שמלמד על כך שיזמים חזקים יותר המגיעים מקהילות חזקות יותר זוכים גם ליותר תמיכה מיזמים חלשים יותר כלכלית המגיעים מקהילות בעלות חוסן נמוך.

אנו רואים גם שתמיכה קהילתית נמצאת בקורלציה עם מאפייני יזם חשובים המנבאים הצלחה כמו חוסנו הנפשי (r=4.46 P<0.01) תפיסתו היזמית (r=3.74 P<0.01) ותפיסת החוללות האישית שלו (r=2.87 P<0.01). כך שגם אם קשה להגיד מה משפיע על מה, ניתן להגיד שתמיכה קהילתית הולכת יד ביד עם התפיסות והמאפיינים של היזם שיכולים ללמד על הצלחתו בכלל ויכולותיו להתמודד עם משבר בפרט.

בהיבטים רגשים, אנו רואים כי ככל שיזמים קיבלו תמיכה קהילתית גבוהה יותר הם הצביעו על שיעורי תקווה גבוהים יותר בכך שיחצו את המשבר בצורה טובה (r=1.92 P<0.05)

אך הממצא המשמעותי ביותר הוא הקורולציה החזקה שיש לתמיכה הקהילתית לפעולות אקטיביות משמעותיות ביותר של היזמים.

ככל שהתמיכה הקהילתית הייתה חזקה יותר היזמים נטו לפנות לייעוץ עסקי (r=2.01, P<0.05) להגביר את השימוש באונליין בזמן משבר (r=2.00, P<0.05), למצוא תחומי פעילות חדשים לעסק (r=3.24, P<0.01), שינוי והתאמת השירותים בהתאמה לצרכי המצב (r=2.32, P<0.05), ליצור שיתופי פעולה עסקיים (r=2.19, P<0.05), לנצל את המצב להשקיע בעסק לטווח הארוך(r=3.34 P<0.01). בנוסף ככל שהתמיכה הקהילתית לה זכו היזמים הייתה גבוהה יותר, הם נטו יותר להשקיע משאבים בניצול הזדמנויות (r=2.52, P<0.05), לפעול לקניית עסק מתחרה הנמצא בקשים (r=2.1, P<0.05), לשנות שיטות עבודה ולהתאימן למצב(r=2.66, P<0.05), לייצר צוותי חשיבה עם העובדים שלהם (r=2.33, P<0.05) ולבנות תוכנית עסקית כדי להתמודד עם המשבר (r=3.26, P<0.05).

המסקנה היא שתמיכה קהילתית היא כנראה נושא חשוב מאוד לניבוי היותו של היזם פרו-אקטיבי ופעיל במהלך המשבר והיא הולכת יד ביד עם מאפיינים חשובים אחרים של היזם כמו תפיסת החוללות האישית שלו ותפיסתו היזמית – אך הבעיה שיזמים מאזורים מוחלשים יותר עם קהילה פחות חזקה ויזמים בעלי חוסן כלכלי נמוך יותר – זוכים לפחות תמיכה קהילתית מיזמים בעלי חוסן כלכלי והמגיעים מקהילות חסינות יותר

המלצות שעלו מהשטח בנושא תמיכה קהילתית

פאנלים שהובלו על ידי אורלי דהן (מעברים נגב מערבי) מירב וענונו ושיחה עם יזמי שער הנגב ( קהילת BSNG בהנחיית סופית אייזנברג)

ברמת היזם:

  • מומלץ להצטרף לקהילה תומכת שמשמעותה ערבות הדדית . זה הצורך האנושי ביותר ברשת תמיכה שתתן לכל אחד מהשותפים באותה רשת את התמיכה התשובות והידיעה שהם באזור בטוח. זה דורש השקעה. אבל זו השקעה משתלמת. יש להבהיר כי קהילות אילו יכולות להיות קהילות מרחביות וקהילות מקצועיות כמו גם קהילות וירטואליות.
  • כדי לקחת בחשבון שיש קהילות ויש קהילות יש קהילות שמספקות הפניות משותפות לעבודות בקרב בעלי העסקים השותפים אבל כל התהליך הוא “קר “.”ישנם יזמים שמחפשים את הקהילה שגם תתן את התמיכה הרגשית והמורלית ולזה דרוש קהילה קטנה אינטימית יותר הממוקדת בנושאים הנל. על כל יזם לאתר את הקהילות המתאימות לו.
  • מומלץ ליזם להשקיע באופן אקטיבי שיתופי פעולה עם יזמים אחרים ועסקים אחרים בתחומים משלימים. מעבר להשפעה המקצועית של עניין זה, יש לזה יכולת לעלות את התמיכה הקהילתית שהיזם מקבל.

ברמת הרשויות:

  • ראשית ברמת ההבנה, חשוב שכל רשות תבין שיש לה תפקיד חשוב ביצירת קהילה תומכת עבור בעלי העסקים.
  • מומלץ שההשקעה של הרשות תהייה ברמת המנהיגות, הקישוריות, יצירת הפלטפורמה כמו גם יצרית מרחבי עבודה פיזים עבור היזמים.
  • לרשות יש את האחריות והיכולת לקדם להכיל ולתת עבודה ופרנסה לבעלי העסקים בתחומה – מומלץ להשקיע חשיבה ומשאבים בנושא.
  • דוגמאות טובות: במועצה אזורית מרחבים קיימת ההבנה שכל כלה מקומית מקיימת היא זו ש”תרים” את הקהילה. תאפשר לה להתפתח . והרשות מפעילה את יחידת היזמות במעברים שתפקידה לתת את התמיכה היעוץ ההכוונה ובליווי לכל אותם בעלי עסקים באמצעים וכלים שונים. התנהלות דומה עם שינויים כאלו ו/או אחרים אפשר לראות בשער הנגב, רמת נגב, בפעילות של עיריית באר שבע ורשויות רבות נוספות באזור.
  • על הרשויות לוודא שהן מספקות קהילות שונות הממלאות צרכים שונים – גם קהילות רחבות המספקות נטוורקינג, גם קהילות מקצועיות המספקות ידע מקצועי, וגם קהילות אינטמיות יותר המספקות תמיכה מורלית וחוסן ליזם.
  • מומלץ לייצר פעילות שמרכזה: טיפול בנושא בדידות מקצועית אשר פוגש כל יזם כולל : הקצאת כלים /משאבים לנושא ההנעה העצמית של היזם באיתות משבר וקושי
  • היות ורוב הרשויות והמועצות המקומיות נתמכות על ידי קרנות שונות. יש להפנות ולהקצות יותר משאבים ברמת הרשות/המועצה המקומית לנושא בניית קהילות לעסקים באיזור הגיאוגרפי

המלצות ברמת המדינה:

  • מומלץ לבצע הקצאת משאבים למרכזים קהילתיים / רשויות לצורך פיתוח מערך קהילתי תומך יזמות.
  • יש להשקיע בעידוד ותמיכה בעסקים קטנים בכלל ומהפריפריה בפרט מומלץ. לשקול מעניקים לעסקים בפריפריה באזורים בהם התמיכה הקהילתית חלשה יותר. בוודאי שלא להקשות בזמן המשבר.
  • מומלץ לבצע פעילות הסברתית בקרב תושבים המדינה הכוללת עידוד תמיכה ורכישה מעסקים קטנים / חיזוק יזמים ועסקים המקומיים.
  • מומלץ לעודד קהילות / עמותות אשר מסייעות ליזמים בהתנדבות עם מענקים לצורך הרחבת / שיפור השירותים שהם מעניקים. במיוחד כדאי להשקיע במיזמים מוצלחים המוכיחים עצמם.

המלצות להמשך המחקר:

  • לנסות לברר את ההשפעה השונה שיש לכל תמיכה ותמיכה.

מקורות

CofaceBdi: בממוצע, 82% מהעסקים שלא שורדים הינם עסקים קטנים

2 small Kilkenny, M., Nalbarte, L., & Besser, T. (1999). Reciprocated community support and 246.-(3), 23111 ,Entrepreneurship & Regional Development small business success.-town Besser, T. L., & Miller, N. (2001). Is the good corporation dead? The community social 241.-, 221(3)30 ,Economics-SocioThe Journal of responsibility of small business operators.

3 Runyan, R. C. (2006). Small business in the face of crisis: identifying barriers to recovery 26.-(1), 1214 ,Journal of Contingencies and crisis management from a natural disaster 1. dnor, S. (2019). Does social capital pay off? The case of Torres, A. P., Marshall, M. I., & SyJournal of Contingencies and Crisis small business resilience after Hurricane Katrina.181.-(2), 16827 ,Management