על ההבדל בין מדע ללא מדע, ומה זה בעצם מדעי החברה

*האתר נמצא בשלבי בנייה ולכן התוכן בו ראשוני ועולה לאתר בהדרגה. בשל משבר הקורונה בחרנו להעלות את התכנים, על אף שהם ראשוניים, על מנת לתת מענה לשינויים המהירים שהביא איתו המשבר.

שיעור זה נכתב ומועבר על ידי ד"ר אוהד שקד

🎯 מטרת השיעור:  הבחנה בין מדע לבין שיטות איסוף ידע אחרות עם דגש על הבנת החברה האנושית.

📚 שיעור זה עובר במסגרת הקורסים הבאים:שיטות מחקר למדעי החברה

📝תוצרי השיעור: הסטודנט יכיר את הייחודיות של השיטה המדעית ויפרט את הכללים והמאפיינים המבדילים אותה משיטות איסוף ידע אחרות

🕒 משך השיעור: 3 שעות

סקירת הקורס ואיך להשתמש במצגות ובסרטונים

הקורס מלווה הן על ידי מצגות, סרטונים וקישורים נוספים. בסרטון מטה תוכלו, לשמוע, לראות ולהבין קצת יותר על הקורס, המטרות שלו, כאשר מטרת העל היא כמובן הבנת המחשבה המדעית במדעי החברה, כמו גם על האופן בו הקורס ינוהל:

The request cannot be completed because you have exceeded your quota.

להלן סרטון נוסף אשר יעזור להבנה של התנהלות הקורס עוסק באופן בו יש להשתמש במצגות השיעורים, אשר מצורפות כקישור בכל עמוד.

The request cannot be completed because you have exceeded your quota.

איך להשתמש במצגות הקורס

מה מיוחד במדע?

השיטה המדעית אינה השיטה היחידה לאיסוף ידע, היא נמצאת בתוך וכחלק ממגוון רחב של שיטות לאיסוף ידע המבוססות היגיון. שיטה זו הוכיחה את עצמה כיעילה למדי במיוחד במאות האחרונות. אם כן – מה הופך את השיטה הזו לשונה?

The request cannot be completed because you have exceeded your quota.

מטלת חשיבה 1 מה מיוחד במדע?

מה הוא מדע? מה ההבדל בינו לבין שיטות איסוף מידע אחרות?

בחלק זה בקורס נלמד על מה הופך את המדע לשונה משיטות איסוף הידע האחרות – כמו שיטת הסמכות, שיטת הדבקת ושיטת ההיגיון. בשני סרטוני הוידאו הבאים נסקור הן את שיטות איסוף המידע השונות, והן נסקור את ההיבטים החשובים במדע. על היותו תהליך שיטתי באמצעותו מייצרים ידע, אשר מונחה על ידי מערכת כללים מוסכמים שהם למעשה שיטות מחקר.

The request cannot be completed because you have exceeded your quota.

מאפייני השיטה המדעיתמאפייני השיטה המדעית

בסרטון זה אנו סוקרים את השיטות הבאות המשמשות לאיסוף ידע:

שיטת הדבקות – השיטה בה האדם תופסת את העולם כפי שהוא רואה אותו ללא סקרנות ו/או ספקנות. היות והיא נהדרת פעולה אקטיבית של למידה – יש שאינם מכלילים את שיטה זו כשיטה אמיתית לאיסוף ידע. דוג’ מים כחולים כי כך זה.

שיטת הסמכות – בן אדם עושה פעולה אקטיבית שהוא מחליט להישען על בר סמכא כלשהו: מרצה, מפקד ועוד… מאופיינת בפעולה אקטיבית עם סקרנות אך ספקנות וביקורתיות ברמות נמוכות מאוד. שיטה זו יעילה מאוד, אינה דורשת השקעה רבה של מאמצים קוגניטיבים, אך בעלת חסרונות מהותיים הכולליים הטיות הפועלים על בר הסמכה והטיות הפועלים על הליך הבחירה מי הוא או מה הוא מקור סמכות. דוג’ – מים כחולים כתלות באור, איני מבין למה אך כל המורה אמר בכיתה.

שיטה לוגית/אינטואיטיבית – אדם מסתמך על הידע שלו, מפעיל את מוחו: שואל שאלות, מטיל ספק, ביקורתי, סקרנות ויכולת להחליט החלטות או לקבע דעה. שיטה זו מבוססת על מטודות כמו הסקה מין הפרט אל הכלל ומין הכלל אל הפרט, סינטזה של רעיונות וכו’. שיטה זו היא השיטה היחידה שיכולה לשמש אותנו בהיבטים שאינם אמפיריים, החיסרון המרכזי שלה הוא שבני אדם אינם אובייקטים ומוטים בגלל הטיות של תפיסת עולם, הידע הקיים בהם וכדומה.

דוג’ – ראיתי שזויות שונות של השמש יצרו צבעים שונים למיים, מכאן כנראה שהאור משפיע על צבעם של המיים.

שיטה המדעית – כוללת את השיטה הלוגית, מסתמך על מוחו של החוקר ויכולתו לחקור, לשאול שאלות ולהעלות תיאוריות, אך היא בודקת את תיאוריות אלו באמצעות הליך מדעי של בחינת ההשערות התיאורתיות – אישושן או הפרכתן בצורה אמפיריות.

The request cannot be completed because you have exceeded your quota.

מהיגיון לאמפיריות – על ההיבטים החשובים במדע

בסירטון זה, אנו לומדים על ההיבטים החשובים של המדע: ועל כך שהמדע הינו תהליך שיטתי שבאמצעותו מייצרים ידע, והוא מונחה על ידי מערכת של כללים מוסכמים (שיטות מחקר). ככתוב למעלה,

השיטה המדעית: מניחה שהאדם סובייקטיבי ועל מנת לבדוק את השערותיו בצורה נקייה מהטיות כאלה ואחרות היא סימה במרכז את השיטתיות. היא כוללת מדידות וניסויים שבודקים האם השערות ותיאוריות של חוקרים באמת נכונות במציאות.

מטרות השיטה המדעית : הבנה – הסבר – ניבוי ושליטה של העולם.

כלומר המדען שואף לבסס חוקים כלליים המסבירים אירועים אמפיריים – ומנסה להגיע באמצעותם לניבוי של אירועים עתידים ובמקרים מסוימים (לא תמיד) להגיע למצב שניתן לשלוט או לעצב את המציאות).

אמפיריות – עיסוק בנתונים וביסוס טיעונים באמצעות, רלוונטיות (כלומר יכולת הפיכת הממצאים לכלל שיאפשר הבנה, הסבר וניבוי של העולם) ובחינות.

אובייקטיביות ללא ערבוב ערכים, רגש כלשהו בין המדען למסקנותיו. אנו מכירים שלא ניתן להגיע לכך באופן מלא, אך במדע יש שאיפה לאובייקטיביות המתקיימת באמצעות ההקפדה המתודולוגית.

יכולת ההפרכה וחשיבותה אל מול הצורך בפרדיגמה והתקדמות המדע

אנו לומדים בחלק זה את העובדה כתנאי ההפרכה – הוא בסיסי לתיאוריה מדעית, וההתקדמות מהפרכה להפרכה היא ההתקדמות המדעית המשמעותית. מצד שני, אנו מבינים את רעיון הפארדיגמה כהסבר כיצד המדע מתנהל רוב הזמן.

The request cannot be completed because you have exceeded your quota.

סרטון על עקרון ההפכה

קארל פופר פילוסוף אוסטרי-אנגליהפרכה – על פי קארל פופר – התיאוריה של פופר מתחלקת לשתיים, חלקה הראשון טוען כי כל תיאוריה או טענת מחקר שאינה ניתנת להפרכה היא אינה טענה מדעית. חלקה השני של טענתו של פופר היא שהמדע מתקדם מהפרכה להפרכה לכן ככל שננסה יותר להפריך דברים נגיע להשערות יותר מוצקות. למעשה ממצע המעשש השערה קיימת רק מעשש אותה במעט יותר, אך ממצא המפריך אותה מביא אותנו לגבש השערה חדשה טובה ומדויקת יותר.

The request cannot be completed because you have exceeded your quota.

סרטון הסבר על הפרדיגמה המדעית

תומאס קוןפרדיגמההינה מסגרת לחקר המדע, סטטוסי קוו המקובלים על כל החוקרים העוסקים בתחום: אוסף משותף של בעיות ופתרונות עליהם נשענים ומהם מתחילים לחקור (אי אפשר לחקור מאפס הכול כל הזמן).
על פי תומאס קון, התקדמות המדע נשענת על פרדיגמות ועל המאבקים הנדירים ביניהם, המאבקים האלה יוצאים “מהפכות מדעיות”.

כדוגמה ניתן להסתכל על עולם מדעי המדינה, שעבר מדיסיפלינה שהסתכלה על רעיון המדיני, על תיאוריות יחב”ליות והיבטי חוק כמעט באופן מוחלט לעולם מורכב יותר. אחרי תהליך ארוך, הכולל מספר מהפכות קטנות התלויות באירועים בינ”ל גדולים (כמו מלחמות העולם), פיתוחים טכנולוגים (הטלפון והמחשב) במחקר מדעי המדינה היום ניתן למצוא חוקרים רבים המשתמשים במתודולוגיות שלא היו מקובלות בעבר כמו סקרים, וניסים.

האופן בו מתגבשות תיאוריות מדעיות מתחלק לשני אופנים:

  • אינדוקציה – הסקה מן הפרט אל הכלל.
  • דדוקציה – הסקה מן הכלל אל הפרט.

בפועל, גם רעיון האינדוקציה וגם רעיון הדדוקציה מתקיימים זה לצד זה בעבודה המדעית: מרבית המחקרים יוצאים מהנחות תאורטיות קודמות (דדוקציה) אך מסיקים הנחות תאורטיות נוספות (או משלימות או מתקנות) כתוצאה מתוצאות מחקרים שבדקו תיאוריות אלו (אינדוקציה).

חשיבה למתקדמים: האם קון ופופר סותרים האחד את השני?

תרגול עצמי: מה דברים הבאים ניתן להפרכה?

  • יש אלוהים
  • אין אלוהים
  • יש גלגול נשמות
  • אין גלגול נשמות
  • נשים מרוויחות יותר מגברים
  • יום יבוא ויהיה שלום
  • מדינות דמוקרטיות עשירות יותר ממדינות דיקטטוריות
  • שלטון דמוקרטי הוא שלטון צודק
  • סוברו נמכרת יותר מפיאט
  • אזרחים בארצות חמות מוציאים יותר כסף על ביגוד מאזרחים בארצות קרות

(התשובות לתרגיל זה נמצאות במצגת השיעור)

קישורים להרחבה:

למה הדברים הבאים אינם מדע? מה הם מאפייני המחקר במדעי המדינה?

תרגול אישי במצגת:

בחלק זה אנו לומדים על כך שפילוסופיה ורעיון מדיני, איסוף עובדות או מידע ללא מטרה מוגדרת או איסוף עובדות או מידע ללא ניתוח תאורטי – יכולים להיות מקצועיים מאוד אך הם לא חלק מהמדע. בנוסף אנו לומדים על המאפיינים המרכזיים של המחקר במדעי המדינה: “רב תחומיות” ו”בין-תחומיות”. ההבנה כי המעשה הפוליטי מורכב. ניבוי הסתברותי ולא נבואי. והעובדה כי מדובר במחק הכולל יישמויות והתמודדות עם לחץ חיצוני רב.

קישורים להרחבה:

מטלת מסכמת: מה הם המגבלות של המדע?

  • נסו לחשוב, אם המדע כזה טוב, מדוע אנו זקוקים עדין לשיטות איסוף ידע אחרות?
  • מה הן מגבלות המדע?
  • על מה הוא אינו יכול לענות?

מושגי מפתח בשיעור

  • השיטה המדעית
  • שיטות להשגת ידע (סמכות, דבקות והשיטת האינטואטיבית/היגיון)
  • אמפיריות
  • אובייקטיביות
  • הפרכה
  • פרדיגמה

זוהי רק טעימה מהקורס כולו, תוכלו לקבל גישה לכלל תכני הקורס באמצעות הזנת הפרטים שלכם בטופס הזה.

לכלל השיעורים בקורס ניתן להיכנס לעמוד שיטות מחקר למדעי החברה בעידן המידע.

הזמנת גישה לקורס או שיעור
פרטי הפונה (חובה למלא)