משתנים וקשרים במחקר מדעי החברה

*האתר נמצא בשלבי בנייה ולכן התוכן בו ראשוני ועולה לאתר בהדרגה. בשל משבר הקורונה בחרנו להעלות את התכנים, על אף שהם ראשוניים, על מנת לתת מענה לשינויים המהירים שהביא איתו המשבר.

שיעור זה נכתב ומועבר על ידי ד"ר אוהד שקד

🎯 מטרת השיעור:  הבנה עם אבני הבסיס של המדע: משתנים אמפרים והקשר בניהם.

📚 שיעור זה עובר במסגרת הקורסים הבאים:שיטות מחקר למדעי החברה

📝תוצרי השיעור: 1. הסטודנט ינסח משתני מחקר ויסביר את הקשר המשוער בניהם.
2. הסטודנט יבדיל בין משתנה תלוי לבלתי תלוי.
3. הסטודנט יבחין בין משתנה ממתן למשתנה מתווך ויזהה קשרים מזוייפים.
4. הסטודנט ינסח משתני בקרה רלוונטים למחקר עליו הוא עובד.

🕒 משך השיעור: שני משכים של שלוש שעות כל אחד.

קשרים ומשתנים – אבני הבסיס של המדע

את חלק זה של השיעור תלווה המצגת בקישור הזה.

אחרי שתרעננו את ההבנה מה הוא מדע (ראו חלק קודם). תנסו להיזכר במטרה של המדע, ובהבנה של השאלה מה הוא מדע? ואז נסו לנסח בעצמכם חוק כללי אחד המציין קשר בין שתי תופעות.

הסרטון הבא יפרט עבורכם את הרעיון של משתנים וקשרים ובאילו סוגי קשרים בסיסים אנו עוסקים. עוד נברר את נושא השונות המשותפת על סוגיה השונים. בסרטון אנו מעמיקים בהבנה כי חוק מדעי הוא קשר בין שני משתנים או יותר, והצבעה על האופי של קשרים אלו. השאיפה היא שקשר זה יאפשר לנו לחזק את ההבנה, ההסבר, הניבוי, ואף השליטה שלנו על העולם. עוד אנו עוסקים בו בהבהרת המושגים אמפיריות ורלוונטיות.

The request cannot be completed because you have exceeded your quota.

קשרים ומשתנים

דוגמאות לחוקים כלליים:

  • מדינות בעלות כוח צבאי עודף פותחות במלחמות לעיתים קרובות יותר ממדינות בעלות כוח צבאי נחות.
  • ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך גבוהה גם ההשתתפות הפוליטית של אזרחים במדינה דמוקרטית.
  • בזמן מלחמה התקשורת במדינה דמוקרטית נוטה פחות לבקר את השלטון.

    

רישינות לתמונות: תמונה זו מאת מחבר לא ידוע ניתן ברשיון במסגרת CC BY-SA​, תמונה זו מאת מחבר לא ידוע ניתן ברשיון במסגרת CC BY-SA

משימות חשיבה:

  1. נסה לנסח בעצמך חוק כללי אחד המציין קשר בין שתי תופעות (משתנים).
  2. מעבר לעובדה שבכל הכללים הקודמים, היה שני משתנים או יותר ומהות הקשר בניהם. מה עוד היה משותף לכל הכללים הנ”ל?

תרגול עצמי:

  1. נסחו ארבע חוקים כלליים המבטאים קשרים שונים בין שני משתנים שונים.
  2. ודאו שחוקים כלליים אלו בחינים ורלוונטים.
  3. התחילו לחשוב – איך אתם הולכים לבחון אותם במציאות?

דרישות לחוק כללי – רלוונטיות ובחינות

  • רלוונטיות: על חוק מדעי להסביר תופעות המתרחשת במציאות. ומן המידע המסביר אפשר יהיה לחזות את המאורע המוסבר בעתיד על ידי תיאור של מתאם קיים בין שתי תופעות.
  • בחינות: על כל פסוק מדעי לגזור מסקנה אותה ניתן להעמיד במבחן תצפיתי.
  • לפי קארל המפל, חוק מדעי צריך לאפשר לנו להבין כי ניתן לחזות התרחשות של תופעה מסוימת על ידי שימוש בידע הנתון על תופעה אחרת.
  • יש לשים לב שקשר זה אינו תמיד סיבתי ולפי המפל גם לקשר זיקתי יש ערך ניבויי.

סוגי משתנים וקשרים

את חלק זה של השיעור תלווה המצגת בקישור הזה.

הסרטון הבא עוסק בהסברת היחסים בין משתנה בלתי תלוי לבין משתנה לתלוי. ברצוננו לאתר קשרים סיבתיים ולדעת איך אנו יכולים להוכיח קשר סיבתי.

The request cannot be completed because you have exceeded your quota.

קשרים ומשתנים סרטון שני

החוק המדעי עוסק בקשר בין תופעות שונות אותם אנו מכנים במחקר משתנים. לכל משתנה במחקר צריכים להיות לפחות שני ערכים. אנו עושים שימוש במחקר הן במשתנים כמותיים והן במשתנים איכותניים.

  • לעיתים נבצע למשתנים איכותניים קידוד מספרי, אך גם במקרה זה, למספר אין משמעות ללא הערך המילולי המוצמד אליו.
  • משתנים כמותיים יכולים להיות משתנים בדידים או רציפים ולעיתים החלטה זו נתונה בידיים של החוקר.
  • יש להבדיל בין משתנה לקבוע, “קבועים” הם אובייקטים ספציפיים העונים על הגדרה נתונה. חוק המקשר בין קבועים אינו יכול להיות חוק מדעי.

שונות משותפת – מתארת מצב בו השונות בתוך משתנה אחת פועלת בזיקה לשונות בתוך משתנה אחר. ישנה שונות ישירה שבה כאשר משתנה אחד עולה השני עולה לדוגמא רמת השכלה והכנסה – הסבירות היא שכאשר רמת ההשכלה עולה כך גם ההכנסה. ישנה שונות משותפת הפוכה, כאשר בה ככל שמשתנה אחד עולה השני יורד ולהפך, לדוגמא ככל רמת ההשכלה עולה הסיכוי להיכנס לכלא פוחתת.

תרגול עצמי מה המשתנה התלוי ומה המשתנה הבלתי תלוי?

  1. סגר המופעל במדינה פוגע בתל”ג שלה.
  2. פרסומות עם נשים המוצגות בצורה עוצמתית, מביאות ליותר רכישות של מוצרים בידי נשים בגילים של 30 ומעלה.
  3. ככל שאדם עשיר יותר, כך הוא בעל תפיסה עצמית גבוהה יותר של יכולות ההשפעה הפוליטית שלו.

את חלק זה של השיעור תלווה המצגת בקישור זה

משתנה תלוי, ומשתנה בלתי תלוי

  • המשתנה התלוי הוא הגורם או התופעה אותם אנו מבקשים להסביר.
  • המשתנה הבלתי תלוי הוא הגורם או התופעה המסבירים את התנהגות המשתנה התלוי. משתנה זה יכול להיות משתנה ייחוס או משתנה מופעל.


מתאם וסיבתיות

  • על מנת להגיע לרמת הבנה וניבוי גבוהים אנו שואפים שהחוקים המדעיים יעסקו בקשרים סיבתיים. ביסוס הקשר הסיבתי תלוי בשלושה מרכיבים:
  • ביסוס קיומו של קשר (מתאם) בין שני המשתנים.
  • ביסוס סדר הזמנים בין המשתנים.
  • הפרכת הסברים חלופיים.

 

חידוד הקשר הסטטיסטי הסיבתי

  • איתור משתנים מתנים וממתנים: ההבנה כי קשר בין המשתנים יתרחש רק בתנאי מסוים או יפעל אחרת בתנאי שונה מסייעת להבין טוב יותר את התופעה. המשתנה המתנה והממתן יכול להיות הכרחי לקיום הקשר, להפוך את כיוונו או רק להשפיע על עוצמתו. משתנה מתנה, או ממתן – אינו תלוי במשתנה הבלתי תלוי, ואינו משפיע על המשתנה התלוי באופן ישיר.
  • איתור משתנים מתווכים: משתנה מתווך הינו משתנה שלישי שגורם לכך שהמשתנה הבלתי תלוי ישפיע על המשתנה התלוי. איתור של משתנה זה, מחזק את ההבנה של מהות הקשר בין המשתנים מבחינה תיאורטית ובכך גם את היכולת לבסס סדר זמנים ולהפריך משתנים חלופיים.
  • הפרכה של קיומו של קשר מזויף: משתנה שלישי המשפיע על שני המשתנים. בעקבות כך נראה כאילו יש קשר בין המשתנים X וY אך בעצם שניהם תלויים בשינוי בZ. (למשל גיל, מידת נעליים והצלחה בחשבון שמדובר בילדים בבית הספר היסודי – לכאורה אם לא נבצע בקרה על הגיל נוכל להראות קשר סטטיסטי בין מידת נעליים לבין הצלחה במבחן במחשבון -אלא שבדיקה נכונה יותר, תראה שגם מידת הנעלים וגם ההצלחה במבחן עולים עם גיל הילד. ברגע שמשווים ילדים בגיל זהה, לא ימצא קשר בין מידת נעליים לבין מבחן בחשבון.

עבודה במצגת

בחלק זה אנו לומדים על סוגי קשרים בסיסים: קשר מזויף, קשר ישיר, קשר הפוך, קשר ממותן, קשר מתווך.

תרגול עצמי – איזה קשר זה?

  1. תוכן מעורר כעס יביא ליותר תגובות ברשתות חברתיות בהשוואה לתוכן מעורר תקווה, השפעת הרגש על כמות התגובות, עולה בזמן משבר.
  2. בעלי עסקים בתקופות משבר, מצביעים על עליה בתחושת האי-ודאות שלהם מה שמפחית את ההשקעה הכספית שלהם בפיתוח העסקים בבעלותם.
  3. אנשים בלונדינים נוטים יותר לבקר כתיירים בארצות סקנדינביה מאשר אנשים שאינם בלונדיניים.

היכרות עם תפקידם של משתני הבקרה, והחשיבות בביסוס סדר זמנים:

ביסוס סדר זמנים

הצבת משתנה כתלוי, או כבלתי תלוי, היא בחירה של החוקר המבוססת על היגיון תיאורטי.
אך על החוקר לשער לפחות שתי השערות כדי לעשות כן:

  • הראשונה, כי השינוי במשתנים לא התרחש במקביל
  • השנייה, כי השינוי במשתנה המסביר התרחש לפני השינוי במשתנה המוסבר.

לפעולות אלו קוראים “ביסוס סדר זמנים” והן קריטיות לביסוס ההיגיון של ההסבר המדעי. לעיתים ביסוס זה פשוט ואין עליו ויכוח, לעיתים במיוחד במחקר הפוליטי מדובר בדיון פרדיגמטי ואף אידאולוגי.

הפרכת הסברים חלופיים

  • על החוקר לוודא שאין הבדלים בין הקבוצות פרט לערכי המשתנה הבלתי תלוי שיכולים להשפיע על ממצאי השונות המשותפת בין הקבוצות.
  • למשל בבחינה של השפעת דת על התנהגות פוליטית כמו הצבעה – מאוד חשוב לנטרל שאלות כמו מעמד סוציו-אקונומי מוצא אתני ואידאולוגיה פוליטית.

הפרכת הסברים חלופיים – משתני בקרה (Control Variables)

  • משתני בקרה הינם משתנים שיכולים להיות בעלי קשרים פוטנציאליים עם משתני המחקר. על מנת לוודא שמשתנים אילו אינם משפיעים על מערך המחקר, ימדוד החוקר את משתני הבקרה וינסה לשלוט בהם במהלך הניתוח הסטטיסטי.
  • זו הסיבה שכמעט בכל סקר פוליטי וחברתי שתמלאו או שתריצו בעצמכם תהיינה שאלות דמוגרפיות (השכלה, הכנסה, דת, אידאולוגיה, מגדר, מצב משפחתי וכדומה).

תרגול עצמי מסכם לחלק זה

חשוב על הקשרים אותם ניסחת קודם לכן בחלק א של השיעור וענה על השאלות הבאות:

  1. מה מהם משתנה בלתי תלוי? מה משתנה תלוי?
  2. אילו משתנים מתווכים יכולים להיות להם?
  3. אילו משתנים ממתנים יכולים להיות להם?
  4. מה הם משתני הבקרה שלדעתך יש לבדוק כאשר בודקים את הקשר בין המשתנים הנ”ל?

מושגי מפתח בחלק זה:

  • קבוע
  • משתנה: תלוי, בלתי תלוי, מתערב, מתווך, ממתן, מזוייף
  • רלוונטיות, בחינות
  • קשר: זיקתי/סיבתי
  • קשר סטטיסטי
  • הפרכת משתנים חלופיים
  • משתנה בקרה
  • ביסוס סדר זמנים

קשר מתווך - אחד מסוגי הקשרים השוניםקשר מתווך – אחד מסוגי הקשרים השונים

הגדרות משתנים - הגדרה נומינאלית ואופרציונאלית והיחס בניהם

את חלק זה של השיעור תלווה המצגת בקישור הזה.

הסברנו בשיעורים הקודמים מה הוא מדע, מה מפריד בינו לבין השגת ידע בדרכים אחרות. מה היעילות שלו ומתי משתמשים בשיטות אחרות. כמו כן הסברנו על הייחודיות של מדעי החברה ובתוכם המדע הפוליטי. הסברנו כי: חוק מדעי הוא קשירה בין שני משתנים או יותר, והצבעה על האופי של קשרים אלה. השאיפה היא שקשר זה יאפשר לנו לחזק את ההבנה, ההסבר, הניבוי, ואף השליטה שלנו על העולם. בחלק זה נדבר בראש ובראשונה על חשיבות ההגדרות המדוייקות איתם אנו עובדים בעשיה המדעית.

משימת חשיבה: מהו טרור?

אם הדברים כל כך ברורים? נסו לענות על השאלה הבאה: חוקר רוצה לבדוק את ההשפעה של טרור על אידאולוגיה פוליטית של אזרחים. השאלה הנשאלת היא: כשחוקר אומר טרור – למה הוא מתכוון???

  1. מה הוא טרור? מה לדעתכם נחשב טרור? למה בעצם כל כך חשוב לענות על זה?
  2. כתבו את התשובות לעצמכם לפני שאתם ממשיכים!

הגדרות במדע

מצורפים שלושה סרטוני וידאו אשר מרחבים ומסבירים על הגדרות שונות והגדרות מדעיות.

הסרטון הראשון עוסק בחשיבות של הגדרות, ובהבהרה למה כל כך חשוב להגדיר את הדברים היטב כאשר אנו ניגשים לחקור אותם.

The request cannot be completed because you have exceeded your quota.

הגדרות חלק א’

הסרטון השני עוסק בפרמטרים החשובים להגדרה מדעית טובה ואת המתח שבין הבחנה ומיצוי.

על ההגדרה להיות ברורה וחד משמעית. מטרתה להבהיר מה חוקרים מתכוונים, ועליה לאפשר רמה תצפיתית ברורה וישימה. אם כן הגדרה טובה חייבת להיות שימושית, מאפשרת מחקר, מתחברת לידע קיים, נורמטיבית, ואינטואיטיבית. כל ההגדרות נמצאות על רצף שבין  הבחנה (מה אינו נחלל בתוך ההגדרה שלנו), למיצוי (מה כן כוללת ההגדרה שלנו). ככל שהגדרה מבחינה יותר היא מאפשרת מחקר מדוייק יותר, כככל שהיא ממצא יותר, היא מאפשרת יותר לבצע מתוצאות המחקר הכללה על יותר מקרים.

The request cannot be completed because you have exceeded your quota.

הגדרה מדעית חלק ב’

הסרטון השלישי עוסק בהגדרה אופרציונאלית ובהגדרה נומינאלית ומה שבניהן. בסרטון מובהר כיצד יכול להיות שלהגדרה נומינאלית אחת יהיו מספר הגדרות אופרציונאליות שונות בעלות הבדלים מהותיים.

The request cannot be completed because you have exceeded your quota.

הגדרות חלק ג’

הגדרה נומינלית – הגדרה מילונית מופשטת, מגדירה בעזרת מושגים אחרים את המשתנה המוגדר, הגדרה זו הינה תיאורטית ומפורטת בסקירת הספרות.

הגדרה אופרציונלית מסבירה כיצד ימדד המשתנה התיאורטי. היא הופכת את המשתנה התאורטי למדיד. כחוקרים אנו נשאף לפער קטן בין ההגדרות למרות שאנו מכירים בעובדה שלעולם יהיה פער מסוים בין ההגדרה הנומינאלית המבטאת רעיון להגדרה אופרציונלית המתארת את המדידה בשטח. כל הגדרה אופרציונאלית כוללת שני מרכיבים: אינדיקטורים (איך אנו יודעים את זהות/עוצמה/כיוון התצפיות) ודרכי מדידה (כיצד אנו מודדים אותם ומגיעים להבחנות הנל), הגדרה אופרציונאלית מפורטת, בפרק שיטת המחקר.

תרגול עצמי: הגדירו את הדברים

  1. חזרו לשני המשתנים אותם הגדרתם שיעור שעבר.
  2. הגדירו אותם בצורה ברורה, בהגדרה נומינאלית.
  3. האם היה ניתן להגדיר זאת אחרת? אם כן, איך?
  4. נסו לחשוב על הגדרה אופרציונלית בסיסית למשתנים אילו.

תיאוריה והשערה

תיאוריה והשערה – משימת חשיבה – מה התיאוריה שלכם?

  1. חשבו על המשתנים בהם עסקתם בשיעור זה ובשיעור שעבר.
  2. כתבו לעצכם – מה התיאוריה שלכם שמסבירה את הקשר בניהם?
  3. כתבו לעצמכם השערה על בסיס שני משתנים אילו.

תאוריה מערך של רעיונות, מונחים, הגדרות וטענות המסביר תופעה/ות בעלות קשר. נותנת משמעות לאמצעי המחקר ולכן חיונית כדי לאפשר למדע להסביר ולנבא. נמצאת בסקירת הספרות ומקשרת בין ההשערה לשאלה. מתבססת על ידע קודם והנחות קיימות. צריכה להיות ניתנת להפרכה כדי להיות מציאותית ואמפירית. לעיתים מחברים בין תיאוריות משלימות או לפשר בין תיאוריות מתחרות.

השערה – השערה חייבת להיות מנומקת ונגזרת מתיאוריה וחייבת להיות בת בדיקה. עליה להתאים להשערות אחרות בתחום ולידע הקיים. השערה משמשת לארגון המחקר והיא תשובה זמנית לשאלת המחקר, שתאשש או תופרך לפי ממצאי המחקר. בכדי לבחון תיאוריה אנו חייבים לבדוק קשרים בין משתנים שונים. ההשערה היא ניסוח מילולי של קשר בין שני משתנים באופן שבו ניתן לבחון (לאשש או לדחות) את קיומו.

המשפך המחקרי

המשפך המחקרי – עבודה עצמית

צפו בסרטון הבא, אשר עוסק בחשיבות כתיבה נכונה של הצעת המחקר (עד שלב השערת המחקר).

The request cannot be completed because you have exceeded your quota.

המשפך המחקרי

כהכנה להמשך: בנו שלד של הצעת המחקר שלכם, המבוססת על המבנה אותו למדתם. את המשך העבודה אתם תעשו בתרגול.

לינק לקהוט

מושגי מפתח בחלק זה:

  • הגדרה טובה
  • הבחנה ומיצוי
  • משתנה
  • הגדרה נומינאלית, הגדרה אופרציונלית
  • בעיית מחקר, שאלת מחקר, סקירת ספרות, השארת מחקר
  • השערה סיבתית, השערה זיקתית
  • תיאוריה
  • אינדיקטורים
  • דרכי מדידה

זוהי רק טעימה מהקורס כולו, תוכלו לקבל גישה לכלל תכני הקורס באמצעות הזנת הפרטים שלכם בטופס הזה.

לכלל השיעורים בקורס ניתן להיכנס לעמוד שיטות מחקר למדעי החברה בעידן המידע.

הזמנת גישה לקורס או שיעור
פרטי הפונה (חובה למלא)