סקטורים בקריסה והתמודדות בעלי עסקים קטנים עם משבר הקורונה

עמוד זה מביא את תוצאות סקר ההתמודדות של עסקים קטנים עם משבר הקורונה בהיבט סקטוריאלי תוך בחינה של התמודדות העסקים בתחום הפנאי, תיירות וטיפולים על מול שאר התחומים והפער בניהם, כמו כן מועלות המלצות לתמיכה בסקטורים קורסים ולצמצום הפגיעה ברמות שונות, החל מרמת היזם ועד הרמה המדינית.

סקירה כללית

מצב השוק בקורנה לא טוב בלשון המעטה, הוא עוד יותר קשה כאשר מדובר בעסקים קטנים (82% מהעסקים שנסגרו עד כה, הם עסקים קטנים)1.

על הסקר ענו 152 עונים, כולם בעלי עסקים קטנים. 97 מהדרום, 50 מהמרכז, ועוד חמישה מאזורים אחרים בארץ. 47 גברים 105 נשים. כולם יזמים – של עסקים קטנים וזעירים. 40% מהעסקים שהעסיקו עובדים לפני המשבר, לא העסיקו עובדים בזמן המענה לסקר.

היו כמה בודדים שחוו צמיחה בזמן הקורונה,

רק 10% מהעסקים נשארו יציבים מבחינת הכנסות

46% מהעסקים חוו ירידה של עד 50% מההכנסות שלהם

22% חוו ירידה של מעל 50%

17% חוו עצירה של הכנסות או סגירה של העסק

השפעת הקורונה על הכנסות העסק כפי שעלתה מהסקר

סקטורים בקריסה

הממצאים של המחקר שלנו מלמדים על הפגיעה המאוד משמעותית שחוו העסקים הקטנים בפריפריה בתחומים מסוימים. בראש ובראשונה תיירות – 62.5% העידו על 100% עצירה בהכנסות ו25% העידו על ירידה של מעל 50% מההכנסות. קרובים אליו היו תחומי הפנאי והמזון ותחום הטיפולי. בהשוואה לסקטורים אחרים שהפגיעה בהם הייתה מינורית ואפילו מצומצמת מאוד (מסחר ותעשייה למשל).

The request cannot be completed because you have exceeded your quota.

התמודדות בעלי עסקים עם הקורונה: סקטורים בקריסה

אנו רואים שיש הבדל מובהק ברמת היציבות של העסק, כפי שמדווחים עליה בעלי העסקים מהסקטורים הנ”ל, בהשוואה לבעלי העסקים מסקטורים אחרים. והם מדווחים על פגיעה ניכרת יותר בעסק הן מבחינה ניהולית והן מבחינת המחזור.

אך באופן מפתיע עסקים אילו לא דווחו על רמת תקווה נמוכה יותר מעסקים אחרים, או רמת אי וודאות עסקית גבוהה יותר. מלבד היבט ספציפי המתייחס לאי-וודאות הנובע מהחלטות הממשלה.

למרות זאת לא ראינו השפעה על הנכונות לסגור את העסק, להפוך לשכיר או הבדלים ברמות התקווה וברמות הדחק של היזמים בסקטורים שיותר נפגעו מעסקים אחרים. כמו כל היזמים בתחומים האחרים הם הפתיעו אותנו מאוד ברצון שלהם להישאר בעלי עסקים ועצמאיים ובכל הפעולות הפרקטיות של היזם אותם בדקנו – היזמים מסקטורים אלו פעלו באופן דומה לסקטורים אחרים.

כן ראינו הבדלים משמעותיים בשני תחומים.

האחד בהשפעת החיים האישים על קבלת ההחלטות העסקיות של היזמים באותם סקטורים.

ובהיבט השני – בעובדה שהיזמים מסקטורים אילו עברו לתכנן בטווח ארוך בתוך משבר הקורונה באופן משמעותי יותר מאשר יזמים מסקטורים אחרים.

המלצות שעלו מהשטח בנושא

בין המשתפים בתובנות: מיכל מנור שהובילה שולחן עגול, עופר גלמונד שמואל ירושלמי וג’ק פלג.

המלצות ברמת היזם:

  • לחלק מהיזמים מומלץ לשקול שינוי כיוון מאד משמעותי, לקהלי יעד שקיימים. שנשארו בשוק. למשל לחלק מהיזמים בתיירות, אוגוסט היה מעולה, כי אף אחד לא נסע לחו”ל. מי שפתח מוצרים מתאימים הם ישארו אותו גם אחרי המשבר. מהמשבר נוצרו הזדמנויות. יש רק לזכור ש רבים שמנסים להציע מוצרים חדשים. אבל זה לא תמיד משתלם וצריך לבדוק, לחקור ולנהל סיכונים לפני שעושים זאת.
  • מומלץ גם לחלק מהעובדים והיזמים בתחום לשקול שינוי כיוון והכשרות מקצועיות שיספקו לו הזדמנות של תעוסקה חלופית. כיוון שהמשבר הזה עוד לא קרוב לסיום.
  • להרבה מהיזמים כדי להיות עכשיו יותר שמרנים, להימנע מהוצאות גדולות. לשמור את הכסף שאתה מקבל כמענקים ולא לבזבז. זה יכול להוות חמצן למעבר של המשבר, ולהיות עם עסק פעיל שיחזור לצמוח אחרי המשבר.
  • למי שמתקשה להקטין הוצאות. לנסות עשות דברים זמניים בעבודה חלקית, לייצר הכנסות, ולשמור על העסק על אש קטנה.
  • מי שיכול להפנות כוחות לצד הוירטואלי. גם אם לא מכירת מוצרים – אלא הרצאות וסיורים וירטואלים בתשלום או אפילו בחינם. מעבר להכנסות זה מאפשר חשיפה לקהלי יעד – לשמור על קשר עם קהל פוטנציאלי עתידי.
  • תכנון לטווח רחוק. מצד אחד זה הזמן, כל יזם לפי יכולתו ומול ההבנה שזה דורש השקעה בזמן ובכסף שלא לכולם יש בשפע.

המלצות ברמת עמותות, מדריכים ואנשי מקצוע בלווי עסקים קטנים:

  • מומלץ שהעמותות יספקו כמה שיותר סיוע ממשי, ליווי מקצועי, עורכי דין שיתנדבו לצד העסקים הקטנים. העמותות ייטלו חלק ביצירת מסגרות של הכשרות מקצועיות לעסקים במצב קריסה.
  • צריך לזכור שבסוף היזם דואג לעצמו וקשה לי לצפות לעזרה או סיוע. גם הסיבסודים של הקורסים והכלים של המדינה – עדיין זה הוצאה של היזם בזמן ובכסף. לכן צריך שהקורסים יהיו מונגשים בזמן ובכסף (עדיף בעת הזו בחינם).

המלצות למועצות המרחביות העיריות והרשויות המקומיות:

  • על המועצות ליזום את התעסוקה האפשרית. למשל ליזום סיורים העומדים בתקונות שהמועצות יממנו את התשלומים למדריכים. עיריות שעושות זאת, הרוויחו כפול.כמו למשל עיירית באר שבע – הם פתחו סיורים חינם לאנשים ברחבי באר שבע. לתושבים סדרו פעילות וליזמי התיירות והפנאי – תעסוקה.
  • מאוד מומלץ להרבות בהנגשה – שיווק וסיבסוד של עלויות בתחומי התיירות והפנאי לקהל הרחב.
  • דוגמאות טובות נוספות: עיריות חיפה, תל אביב וירושלים יזמו מבצעים של לינה במלון וקבלה חינם של סיור או אטרקציה והעירייה היא זו שממינה את האטרקציה ובכך עזרה גם לבעלי האטרקציות והמדריכים וגם עודדה תיירות פנים. השקיעה רבות בשיווק של המבצעים הללו.
  • בעת הזו מומלץ לשקול ברמת העיריות והמועצות הפחתה של ארנונה וסבסוד של מרחבי עבודה במיוחד לסקטרוים שנמצאים בבעיה וישארו בבעיה משמועתית עוד זמן רב.
  • מומלץ שרשויות מקומיות יעודדו כמה שיותר שירותים קהילתייםהמבוססים על העסקים במקומיים שקבלו מכה קשה. למשל שאם במצב של סגר או מגבלות, שרשויות מקומיות תספקנה מנות מזון למשפחות, כאשר המזון שמחולק נקנה מעסקים מקומיים שנפגעו כמו מסעדות
  • באופן כללי מומלץ לדאוג שמוסדות ממשלתיים וציבורים שפועלים בשטח ובוודאי כל אחת מהרשויות תקננה את כל הצרכים שלהם מעסקים מקומיים.

המלצות ברמת המדינה:

  • מומלץ לשנות את מדיניות החל”ת הגמיש!!!!!!!! הבדל בין תיירות לבין עסקים אחרים – שזו העונתיות וזה מה שמכשיל אותנו במענקים. החישוב של המענקים צריך להיות שנתי ולא דו חודשי.
  • במיוחד בעת המשבר. לשנות את מדיניות שוטף פלוס 60 בעבודה עם המדינה. זה בעייתי תמיד. בעת משבר, על אחת כמה וכמה.
  • אם המשבר ממשיך בכזו עוצמה, מומלץ שהמדינה תשקול ליזום הקמת מקומות עבודה ממשלתיים עם תנאי העסקה הוגנים ובמסגרתם לספק מקומות עבודה לבעלי ועובדי עסקים שנמצאים בקריסה ואין להם אפשרות להמשיך לפעול.

המלצות להמשך המחקר? (ממליץ/לא ממליץ)

  • קודם כל המחקר ייערך בקרב קבוצות כמה שיותר גדולות של עצמאיים ובעלי עסקים.
  • במסגרת המחקר מעבר לנתונים סטטיסטיים, יוצרי המחקר ישקלו הצעות קונקרטיות לפתרון של בעלי העסקים.
  • לא רק להתסכל על מה שקורה בתחומים הקורסים – אלא דווקא ליצור מחקר על קהל היעד של העסקים הללו, מה הם מצפים שיקרה, לאן אפשר ללכת.