הוראה מרחוק- עשה ואל תעשה

בעמוד זה אתן מספר כללי אצבע מרכזיים לביצוע של למידה מרחוק בצורה טובה. חלק מהדברים מבוססים על מה שנאמר בפרקים הקודמים, אך כדי לייצר משנה סדורה אני מבצע סוג של חזרתיות.

  1. התאמת המדיה והמסר אחד לשני והתאמת המדיה והמסר לסטודנטים. חשוב להבין שכאשר אנו מתעסקים בהעברת מסרים, מעבר לעיסוק המוכר במוען, בנמען ובתוכן העובר ביניהם, יש לשקול בכובד ראש גם את המדיום באמצעותו עובר המסר. הוא משפיע רבות על הצורה בה נקלט התוכן בידי הנמען. כפי שברור שהצגת תיאטרון המוקלטת בוידאו לא תעבוד טוב כסרט קולנוע ללא בימוי ועריכה מתאימים, כך גם יש להבין שהרצאה שעובדת טוב פנים אל פנים סביר שלא תצליח לעבור בצורה טובה בוידאו ללא ההתאמות הנדרשות. על ההתאמה והבחירה של המדיה והפלטפורמה פורט ארוכות בעמוד איך לבחור את המדיה והפלטפורמה הנכונה להוראה מרחוק שמומלץ לקרוא בו. רצוי מאוד לראות שצורת העברת המסר, והמסר עצמו, מתאימים לסטודנטים. יש לראות שהסטודנטים בעלי מספיק קשב לפלטפורמות הדורשות קשב זה, לוודא שהם יודעים לבצע את הניתוח הנדרש, או בעלי יכולות מספיקות לבצע את המטלה הפרויקטלית הרלוונטית. אפשר ואף רצוי לנסות להתאים את התכנים לצרכים, לפרוייקט ולמאפיינים של כל סטודנט וסטודנט וכל פרויקט ופרויקט.
  2. להקפיד על אינטראקטיביות ולמידה פרויקטלית של התלמידים. למידה סבילה בה הסטודנט שומע הרצאות היא פחות יעילה בצורה מקוונת. לעומת זאת, עבודה עצמית של הסטודנטים מקבלת חיזוק בשיטות און ליין. לכן חשוב להפעיל את הסטודנטים במהלך הלמידה, באמצעות מחקר, עשיה, יצירה דיון וחשיבה. ככל שהסטודנט יהיה פעיל יותר כך יעלה הקשב שלו והלמידה תהיה אפקטיבית יותר.
  3. יש לבצע התאמות מבניות במעבר משיעורים שנבנו למפגשים פנים אל פנים לשיעורים שהועברו לפלטפורמות און ליין. אין אפשרות ששיעור שעבד טוב במפגש פנים אל פנים יעבוד טוב במפגש און ליין ללא התאמה ושינויים מתאימים.
  4. מומלץ לעבוד בפרקים קצרים ובדימוי של שיחה, או הפעלה ככל שהשימוש הוא במדיות עשירות יותר, המלצה זו מקבלת משנה תוקף.
  5. מומלץ לקבוע זמנים ברורים בהם המרצה והתלמידים נוכחים בצורה וירטואלית אונליין ובצורה סינכרונית. גם אם משקל רב של הקורס פונה להרצאות מוקלטות, או למידה מבוססת פרוייקט, יש חשיבות רבה למפגשים מתוזמנים היוצרים סדר ומערכת לתלמיד. בין אם מדובר על מפגשים לכל הכיתה ובין אם מדובר על מפגשים אישים או צוותיים. למפגשים הללו, גם אם הם קצרים ועל בסיס מערכות אונליין, יש אפקט מגבש, יוצר מסגרת, ממקד ומאפשר העברת רעיונות ודעות.
  6. חשוב לשמור על ערוץ פתוח עם הסטודנטים לאורך הקורס. להבין מהם מה נקלט טוב ומה פחות. אילו שיטות הצליחו ואילו פחות. אפשר גם להתייעץ איתם כיצד נוח להם ללמוד חומרים מסוימים ולהתאים את הצורה והשיטות להעדפות שלהם.
  7. מומלץ לנסות ליצור קהילה וירטואלית שתומכת קורס, סדרה של קורסים (התמחות או מחזור) או לחילופין תומכת פרוייקט. לקהילה מתגבשת יש כוח להניע לפעולה, להעמיק קשרים בין חברי הקבוצה, לייצר החלפת ידע, לשמור על קשר בין מפגשים, לעודד שיתופי פעולה ולייצר דחיפה ללמידה ועשייה של התלמיד. קהילות וירטואליות על בסיס כלים פשוטים וזמינים (כמו פייסבוק או ווטסאפ) או כלים נוספים ומורכבים יותר (ראה פירוט בעמוד כלים מומלצים) הן כלי חשוב. הן לתמיכה של למידה פנים אל פנים ולשמירה על קשר בין המפגשים, והן לתמיכה בלמידה ועשיה בקבוצות בהם אין תקשורת פנים אל פנים כלל.
  8. מומלץ לייצר כללים ברורים מאוד לתלמידים. בלמידה מרחוק, נדרשת שליטה מוגברת של המרצה על ההתרחשות וההתנהלות. לכן מאוד מומלץ לתת לתלמידים כבר משלב ראשון הנחיות ברורות על התנהלות הדברים. בתחילת כל קורס מומלץ להסביר לפרטים, איך הקורס מתנהל, בתחילת כל מפגש מומלץ להבהיר היטב איך כל מפגש מתנהל, ובכל מטלה, רצוי שיהיה ברור מעל לכל ספק איך היא מתנהלת. ההנחיות צריכות לגעת בהיבטים של זמנים, סדר דוברים, מיקוד השיח, כללי התנהלות ודיון וכדומה.
  9. שם המשחק הוא שילוביות: למידה אפקטיבית היא למידה משולבת ומותאמת צרכי למידה ואפשרויות של המרצה והמערכת. שילוב של מפגשים במדיות עם אושר ומידת סינכרון שונה, שילוב של מטלות עם הרצאות, מעבר ממפגשים לכיתה שלמה, לדיון בקבוצות ואף שיחות אחד על אחד. כל אלה ישמרו על הקשב של הסטודנטים, ויאפשרו אפקטיביות מרבית של הלמידה.
  10. מומלץ לשמור על פשטות – מומלץ לעשות שימוש בכלים ופלטפורמות מוכרות וידועות, בסביבות עבודה שיש למרצה ולסטודנטים ניסיון בהם. כאשר מדובר בקורסים משולבים (מפגשים פיזיים ומפגשים און ליין) את התכנים המורכבים, אם אפשר, רצוי לעשות במפגש פנים אל פנים ואת התכנים הפשוטים להעביר בצורה מקוונת. את הדיונים רצוי לעשות כמה שפחות מופשטים וכמה שיותר קונקרטיים, פרקטיים ונוגעים לסטודנטים.
  11. לבצע מדידות התנהגות וביצועים רבות ככל הניתן. זה אמנם דורש קצת יותר העמקה עם הכלים והפלטפורמות, אך כלים דיגיטלים רבים (למעשה כמעט כל כלי דיגיטלי) מספקים לא מעט נתונים על ההתנהלות של המשתמשים במקרה זה, הסטודנטים. זמני שהייה, פעילות (כתיבת תגובות, אקטים כאלו ואחרים, לחיצות עכבר), כל אלו מאוד יעזרו להבין זמני שהייה אמיתיים של הסטודנטים בחשיפה לצפיה בסרטון, או איפה לחצו בקריאת טקסט. מדידות אלו פשוטות יחסית כאשר לומדים מה וכיצד ניתן לבצע בכל פלטפורמה והן מספקות משוב נהדר למרצה על איכות התוכן שהוא העביר לסטודנטים.
  12. מומלץ לייצר גיבוי שיאפשר המשך של מפגש גם כאשר ישנן בעיות טכנולוגיות. פעמים רבות מפגש און ליין נפגע בגלל כשלים במערכת כזו או אחרת, לכן רצוי שיהיה גיבוי. במידה ווידאו צ’ט אינו עובר, לשלוח הסבר בהקלטה מראש, או לחילופין, להשתמש בקבוצת הפייסבוק או הווטסאפ להסבר חלופי, או לעשות שימוש במערכת וידאו צ’ט חלופית. מומלץ לייצר לסטודנטים את התחושה שהחיכוך עם הטכנולוגיות לא יפריע למעבר התכנים וגם אם התוכן יעבור לפעמים במערכת פחות טובה אבל מספיקה, אפשר לעשות בו שימוש.
  13. דיון דיגיטלי יש לקיים רק בקבוצות קטנות. לא מומלץ לקיים דיונים דיגיטליים לקבוצות גדולות. ככל שהקבוצה גדולה יותר, כך יש לצמצם את משקל הדיון שעובר במפגש. אם רוצים לבצע דיון איכותי וסיעור מוחות של ממש בצורה חופשית יחסית, במערכות האון ליין היום, המקסימום הוא 6-3 משתתפים. אם רוצים לקיים דיון של שאלות ותשובות או דיון בו המרצה שולט יותר במהלך הדברים אפשר להגדיל את המספר ל12-10 משתתפים. מפגשים גדולים יותר, צריכים להיות בפורמט של וובינר או הרצאה, כאשר שאלות מהקהל מתבצעות בהרמת יד ווירטואלית בלבד ושליטה מוחלטת של המרצה.
  14. אם אתם חייבים לבצע למידה מרחוק, השתדלו להתמקד במה שטוב בה והמנעו מלעשות בה שימוש במה שהיא חלשה. כאשר בוחרים להשתמש בלמידה מקוונת בבחירה מושכלת ללא כורח נסיבות, אז לרוב עושים בה שימוש נכון. הבעיה כאשר פונים ללמידה מקוונת עקב כורח (לחימה, מרחק, חוסר נגישות – או תרחישי מדע בדיוני כמו מגפה שעוצרת את הלימודים באוניברסיטאות ובתי הספר), לעיתים בטעות מנסים לעבוד איתה בצורה לא נכונה.
    לכן מומלץ מאוד, כשחייבים לבצע למידה מרחוק, לא לנסות להשתמש בה להוראה דומה ללמידה פנים אל פנים. חשוב להקפיד לעשות בה שימוש בצורות בהן היא טובה ולהשתדל לתת משקל יתר לשיטות בהן היא אפילו יותר אפקטיבית מלמידה בכיתה – למשל למידה מבוססת פרויקט (PBL), כחלק מכיתה הפוכה, יצירת פרוייקטים משותפים און ליין וכדומה. לחילופין ניתן לעשות בה שימוש בצורות לימוד בהן הפגיעה בחוויה קטנה – דיונים קטנים וממוקדים, הרצאות קצרות שהן חלק המשכי של פעילות פיזית וכדומה. בכל מקרה מומלץ לא לעשות בה שימוש בצורות לימוד בהן היא חלשה – הרצאות ארוכות, דיונים קבוצתיים גדולים וכדומה. מומלץ מאוד לקרוא בהרחבה על המודלים השונים בעמוד מודלים ללמידה מרחוק.
  15. במפגשים סינכרוניים מהבית, במיוחד כאשר מדובר במדיה עשירה מומלץ לארגן את המרחב היטב לפני המפגש. גם כדי שלא יהיו הפרעות (ילדים, חיות מחמד) וגם כדי שלא תיפגע הפרטיות (המלצה של אפרת ליברמן).
  16. אם אין ברירה והשיעור חייב לעבור במתכונות של הרצאה קלאסית, מאוד מומלץ להכריח את הסטודנטים לקרוא משהו, או לעשות מטלה מסוימת קודם. אפשרות נוספת היא לשלוח להם מצגת עם הסברים קוליים מוקלטים מראש ולהפוך את המפגש האון ליין לקצר יותר, וממוקד בדברים החשובים ובחוסר ההבנה שלהם.
  17. מומלץ לנסות להכווין את הקורסים אונליין לקורסים המלווים פרויקט מתמשך אישי או קבוצתי. זו השיטה המעניקה את הגמישות הגבוהה ביותר מחד, ומאידך מאפשרת העמקה של הסטודטנים בתחום המחקר.
  18. לא כדאי לחשוב רק על מפגשים און ליין. אפשר ומומלץ להקליט או להכין חלקים מראש (במיוחד הדרכות ארוכות או מורכבות הדורשות תפעול של מסכים או תמונות בתוך ההדרכה). כדאי ומולץ לקרוא עוד על השילוב בין המדיות בעמוד איך לבחור את המדיה והפלטפורמה הנכונה להוראה מרחוק בו כתבנו על כך בהרחבה.